054-7000037:

שטח צהוב מהו?

כאשר מדובר על נחלה חקלאית, לא הרבה יודעים אבל זהו סוג הקרקע המורכב ביותר המוחכרת על ידי רשות מקרקעי ישראל. כמובן, שהאגודות השיתופיות, שלפיהן פועלים המושבים וכן גם הקיבוצים שמעוניינים בניהול משחק חקלאי חייבים לחכור את הקרקע ממנהל מקרקעי ישראל, והמנהל הוא זה שקובע את הזכויות השונות בנחלה החקלאית עצמה: כלומר על איזה שטח מותר לבנות, על איזה שטח אפשר לבצע את העבודה החקלאית וכדומה וכל דבר שאינו בהיתרים שמעניק המנהל צריך לקבל היתר חורג.

בתוך הנחלה החקלאית עצמה, יש שטח הנקרא בשפה המקצועית “שטח צהוב”. זהו השטח בנחלה שמוגדר למגורים המוגדרת בתב”ע (תכנית בניין עיר), היישובית או האזורית. הבנייה למגורים על השטח הצהוב, תלויה בכך שהחוכר יגיש תכנית לבנייה לרשות המקומית (לרוב מדובר במקרה של מושבים על מועצה האיזורית).

התכנית שהוגשה לרשות המקומית צריכה להיות מאושרת על ידה רק אם היא עומדת בחוקי התכנון והבנייה וכן גם בתמ”א 35 שקובעת בפועל את מספק יחידות הדיור שניתן להקים בכל נחלה חקלאית. השטח הצהוב לרוב מכונה על ידי החקלאים שטח א’: השטח שמיועד למגורים.

כמובן שלא תמיד הכל עובר בצורה חלקה לחלוטין, שכן יש מקומות שבהם השטח הצהוב בכל נחלה הוא בגודל של עד 2.5 דונם. במקרה שרוצים לבנות מספר יחידות דיור, יש לתכנן זאת היטב ולהכיר את כל החוקים ופסקי הדין הרלוונטיים לנחלות חקלאיות בכלל ולשטחים צהובים בפרט.

במידה ובונים על השטח הצהוב עד ל-2.5 דונם שהוקצו למגורים, צריך לשלם על השטח הצהוב 3.75% כמס, וזוהי חלקת המגורים שעליה בונים את הבתים ואף ניתן לפצל את החלקה ולמכור אותה לצד ג’ (בהסכמת רשות מקרקעי ישראל ובתשלום של מיסים מתאימים).

כאשר רוצים להגדיל את היקף השטח הצהוב מעבר ל-2.5 דונם מדובר על מיסים גבוהים ביותר שיכולים להגיע ל-91% מערך הקרקע. באופן כללי, ניתן גם לבקש להגדיר את כל שטח הנחלה כשטח צהוב, אולם שוב המיסוי על כך יהיה גבוה, אך במצב מסוים למי שכבר לא עוסק בעבודה חקלאית הדבר יוכל להיות בהחלט משתלם.