054-7000037:

הסכם חכירה מהו?

כאשר מדובר לאחרונה בארץ על כך שמי שמחזיק ביותר מ-90% מהקרקעות הינה רשות מקרקעי ישראל חשוב לדעת על התהליך שבו המנהל משחרר קרקעות לציבור. לאור סיבות היסטוריות: כאשר הוקמה המדינה וראשי המדינה דנו בקרקעות שרכשו הקרנות השונות של היהודים בעולם והוחלט כי הקרקעות יועמדו לרשות העם היהודי ולכן הקרקעות יוחכרו למשך 50 שנים ולאחר התקופה הזאת תחודש תקופת ההחכרה במידת הצורך.

בשנת 1960 כאמור הוקם מנהל מקרקעי ישראל על מנת לנהל את אותם אדמות של המדינה וכיום הוא זה שמתכנן, ומשווק את כמות הקרקעות שתשווק מידי שנה למטרות השונות. רשות מקרקעי ישראל (או כפי שהיא כונתה בעבר: המנהל) אינה מוכרת קרקעות אלא אך ורק מחכירה אותם: כלומר היא משכירה את הקרקעות למשך עשרות שנים. בפועל חכירת הקרקע הופכת את הזכות עליה לסוג של בעלות, כאשר במידה והקרקע אותו מחכירה רשות מקרקעי ישראל לתקופה של יותר מ-25 שנים, הינה קרקע שמוחכרת בתהליך שנקרא “חכירה לדורות”.

כמובן, שלדוגמא מחכיר הבניין את הקרקע לקבלן שבונה בניין הוא מעניק לו את היכולת לבנות מספר בניינים עם יחידות דיור שאת הזכויות עליהן יעבירו לדיירים במסגרת חוזי המכר של הבתים, כך שקרקע עצמה עליה יקום הבניין תוחכר לכמה דיירים עליהם הם גרים והנכס שנמצא ברשותם, כלומר הדירה יועבר על שמם בטאבו.

באשר לאדמות החקלאיות, אלו נמסרו לאגודות השיתופיות: המושבים או לקיבוצים והקרקעות נמסרו כנחלה חקלאית עליה יכלו לבצע עבודה חקלאית וכמובן גם לגור. כמובן, שכל קרקע שנמסרת על ידי המנהל הנה בעלת ייעוד מסוים אותו לרוב קשה מאוד לשנות (אלא אם יש לכך מקרים חריגים), כך שאדמות שנמסרות למושבים הינם לרוב אדמות שהייעוד שלהם הוא חקלאי, אך בכל נחלה ניתן גם לבנות מגורים לבעלי הנחלה שכן היא מחולקת לכמה חלקים.

חשוב לציין, שבניגוד להסכם החכירה שמקבלים אנשים כאשר הם חוכרים קרקע המיועדת למגורים בלבד, וניתן להעביר את הבעלות עליה בקלות יחסית, הסכם העברה של נחלה חקלאית שכבר הוחכרה מהמנהל הינו מסובך יותר ודורש את אישורו של המנהל וכן גם תשלום של מיסים נוספים.